דום לב בבית
מהו דום לב?
דום לב (בשונה מהתקף לב) מתרחש כאשר הלב מפסיק לפעום, כתוצאה מהפרעת קצב קיצונית – באופן שמנתק את זרימת הדם למוח.
מי נמצא בסיכון לדום לב?
כולם! דום לב יכול להתרחש אצל כל אחד, בכל גיל, בכל מקום, ובכל שעה ביממה, ולא רק למבוגרים או חולי לב. למעשה, דום לב דום לב יכול לפגוע גם בילדים – כתוצאה מהתחשמלות, שאיפת עשן, טביעת תינוק באמבט או מומים מולדים.
מהן התוצאות מדום לב?
דום לב עלול להוביל למוות תוך דקות ספורות , אלא אם מבצעים מיידית החייאה שמחזירה את הלב לפעולה.
ניתן להחזיר את הלב לפעילותו על ידי עיסוי חזה, אולם סיכויי ההישרדות במקרה זה הם 6% בלבד!
לעומת זאת, אם לעיסוי החזה מצטרף שימוש במכשיר החייאה – עולים סיכויי הישרדות ל-60%!
גורם הזמן ממש קריטי כי כל דקה שחולפת מרגע האירוע – יורדים סיכויי ההישרדות ב-10%!
מהן ההשלכות
של דום לב בבית?
חשוב לדעת שרוב אירועי דום הלב בישראל מתרחשים בבית ולא במקומות ציבוריים (כ-6,500 בשנה)
ללא הפעלת מכשיר החייאה בזמן כ-94% מאירועי דום הלב בבית מסתיימים במוות!
כלומר, מכשיר החייאה שמופעל תוך 3-4 דקות מרגע האירוע, עוד לפני הגעת אמבולנס – מעלה את סיכויי ההישרדות (ללא נזק מוחי) – פי 10!!!
מי יפעיל את מכשיר ההחייאה בבית?
להבדיל מאירוע דום לב במרחב הציבורי (קניון, מכון כושר, מקום העבודה, בית קולנוע ועוד) לדום לב בבית נחשפים, במקרה הטוב, רק בני בית בודדים.
בני הבית נמצאים בלחץ רב כשהאירוע מתרחש, ומתקשים לתפקד באופן יעיל להצלה.
לכן המלצת "לבבי" להחייאה בדירת מגורים הנמצאת בבנין משותף, משלבת סיוע של דיירים, שכנים ומתנדבי מד"א להפעלת מכשיר החייאה זמין, נגיש ותקין – עוד לפני הגעת האמבולנס.
לבבי ממליצה לא להסתפק ברכישת הדפיברילטור, הארונית וביצוע ההדרכה וגיבוש קבוצת המתנדבים, אלא לבצע תרגול בבניין לפי הפרוטוקול הבא:
פרוטוקול בדיקת מענה לבבי לדום לב בבניין מגורים משותף
מטרות הבדיקה:
- לוודא יכולת זיהוי אירוע דום לב בבניין בקרב הדיירים
- לוודא הכנת תשתית תקשורת חכמה להזעקת מתנדבים בעת דום לב בבניין
- לוודא כי משפחת הנפגע מצליחה להזעיק את המתנדבים באמצעות התקשורת החכמה ולאחר מכן יודעים כי עליהם לטלפן למדא
- לוודא כי משפחת הנפגע מבינה כי לאחר הזעקת המתנדבים ומדא עליה לבצע עיסוי חזה (עד הגעת המתנדבים) ויודעת כיצד לבצע העיסוי
- לוודא כי המתנדבים מודעים למיקום ארונית האחסון של הדפיברילטור בבניין
- לבדוק ולוודא כי פרק הזמן שלוקח למתנדב או מתנדבים בעת דום לב בבניין לרדת ללובי, לפתוח הארונית, להוציא את הדפיברילטור של הבניין ולהביאו לנפגע אינו עולה על 3 דקות
- לוודא כי המפתח מצוי בתא בארונית וכי למתנדבים יש מפתח רזרבי לארונית הדפיברילטור בבניין
- לוודא כי הדפיברילטור תקין ומהבהב בירוק
- לוודא כי המתנדבים יודעים להפעיל את הדפיברילטור בבניין, לבצע עיסוי חזה ולשלב ביניהם כנדרש
- לוודא כי המתנדבים יודעים מתי ניתן להפסיק ההחייאה בעת דום לב בבניין
- לוודא כי וועד הבית מודע לכך שאחרי אירוע דום לב בבניין – יש להזמין אלקטרודות חדשות ולהשמיש מחדש את הדפיברילטור בבניין
שלב א – הבדיקה המקדמית של הארונית, המכשיר והמפתח
- לוודא כי הארונית של הדפיברילטור בבניין הותקנה כנדרש
- לוודא תקינות הדפיברילטור בבניין
- לוודא הימצאות המפתח בתא הנסתר בארונית של הדפיברילטור בבניין
שלב ב – הבדיקה המקדמית שתערך בקרב 3 משפחות מקומות שונות (לפי החלטת הוועד)
- לוודא כי המשפחה יצרה את תשתית התקשורת החכמה המאפשרת הזעקת מתנדבים להביא את הדפיברילטור בבניין בקרות דום לב בבניין
שלב ג – הבדיקה המקדמית שתערך בקרב המתנדבים
- לוודא כי הם מודעים לכך ששולבו במסגרת התקשורת החכמה להזעקתם בעת דום לב בבניין להבאת הדפיברילטור בבניי ולסייע בביצוע ההחייאה בעת דום לב בבניין
- לוודא האם המתנדבים יודעים מתי ניתן להפסיק החייאה בקרות דום לב בבניין
שלב ד – התרגיל עצמו
שלושה תרגולים – אחד בכל משפחה:
- הכרזה על דום לב בבניין בכל משפחה נבחרת
- בדיקת תהליך הזיהוי ומשך הזיהוי בקרות דום לב בבניין
- בדיקת הזעקת המתנדבים בקבוצת החרום:
- האם הוזעקו באמצעות התקשורת החכמה
- כמה מהמתנדבים הוזעקו באמצעות התקשורת החכמה בעת דום לב בבניין ובכמה זמן
- האם הקריאה לעזרה בעת דום לב בבניין הייתה ברורה
- כמה זמן לקח למתנדב/ מתנדבים שהוזעקו להגיע לנפגע עם הדפיברילטור בבניין
- בדיקה מול משפחת הנפגע בדום לב בבניין האם יודעים להזעיק מדא אחרי הזעקת המתנדבים
- בדיקה יבשה מול המתנדב/ מתנדבים האם יודעים לבצע עיסוי חזה + הפעלת הדפיברילטור בבניין בעת דום לב בבניין.
- בדיקה יבשה מול משפחת הנפגע האם יודעים לבצע עיסוי חזה (עד הגעת המתנדבים) בקרות דום לב בבניין
לוגיסטיקה לתרגיל:
לוודא הימצאות המתנדבים בבניין, ולשלב סטופר למדידת זמנים.
שבעה מיתוסים נפוצים – מהווים מחסומים להבנה ולפעולה נכונה
ההישרדות מדום לב תלויה במידה רבה בפעולה מיידית של אנשים בקרבת מקום שמזהים את מצב החירום מסכן החיים ומחליטים לעזור.
לכן זהו האתגר המרכזי בעת דום לב במיוחד בבית, שמתאפיין במיעוט משתתפים באירוע – לרוב שני בני זוג (להבדיל מעשרות משתתפים במרחב הציבורי)
ביצוע החייאה בזמן, על ידי משתתף בקרבת מקום באמצעות עיסוי חזה בלבד ללא דפיברילטור עשוי להגדיל שיעור ההישרדות מכ-6%-10% לכדי 30%.
אך ביצוע החייאה על ידי משתתף בקרבת מקום שיש לו גישה לדפיברילטור ונעשה בו שימוש – עשוי להגדיל שיעור ההישרדות לכדי 50%-60% !!!
אך למרבה הצער קיימים מספר מיתוסים שמרחיקים את הציבור מללמוד החייאה בסיסית ולכן כדאי להפריכם:
מיתוס מס' 1: "דום לב נדיר" עובדה: בישראל מתרחשים מידי יום כ-30 אירועי דום לב. אילו חלילה היו נהרגים בישראל מידי יום 30 נוסעי אוטובוס – ספק אם היינו סבורים כי מדובר באירוע נדיר……
מיתוס מס' 2: "דום לב זהה להתקף לב" עובדה: כשאנשים סובלים מהתקפי לב, הם ערים, הלב שלהם פועם בסדירות ויש בידם לרוב די זמן כדי להתפנות לטיפול בבית חולים. לעומת זאת בעת דום לב הנפגע מאבד ההכרה, פעילות הלב משובשת לחלוטין וללא החייאה יעילה בתוך 3-4 דקות, צפוי לנפגע מוות.
מיתוס מס' 3: "דום לב קורה רק לקשישים" עובדה: דום לב קורה לאנשים מכל הגילאים
מיתוס מס' 4: "דום לב קורה רק לאנשים עם היסטוריה של בעיות לב" עובדה: דום לב הוא לעתים קרובות האינדיקציה הראשונה לבעיית לב.
מיתוס מס' 5: "עדיף לחכות עד שתגיע עזרה מקצועית" עובדה: הישרדות הנפגע נקבעת לרוב ת לפני הגעת כוחות ההצלה.
מיתוס מס' 6: "רק צוות מיומן רשאי להשתמש בדפיברילטור" עובדה: דפיברילטור הוא מכשיר מציל חיים עם הנחיות ויזואליות וקוליות, והוא מיועד לשימוש על ידי כל אחד ללא רקע רפואי.
מיתוס מס' 7: "דפיברילטור יכול לפגוע באנשים על ידי שוק חשמלי בלתי מוצדק" עובדה: הדפיברילטור הינו מכשיר בטוח ויעיל ולא יאפשר שוק חשמלי אלא אם הדבר נדרש לצורך החזרת דופק תקין.
בהתבסס על מאמר של "הקרן לדום לב" בארה"ב
יכולת בינה מלאכותית לניבוי דום לב בבית
פורסם בתאריך 27/02/2024
שני מחקרים חדשים של חוקרי המרכז הרפואי Cedars-Sinai בלוס אנג'לס תומכים בשימוש בבינה מלאכותית (AI) כדי לחזות דום לב פתאומי – מצב חירום בריאותי שב-90% מהמקרים מוביל למוות בתוך דקות.
"דום לב פתאומי הוא מצב קטלני, ולמניעה תהיה ההשפעה הגדולה ביותר, אבל אנחנו צריכים למצוא כלים קליניים חדשים כדי לאפשר את זה", אמר ד"ר סומט צ'וך, מנהל המחלקה לבינה מלאכותית ברפואה ב Cedars-Sinai והמחבר הבכיר של שני המחקרים. "שימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי לשפר את החיזוי של דום לב פתאומי יכול לעזור לרופאים לזהות אילו חולים עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לחוות את המצב ההרסני הזה".
יותר מ -350,000 אנשים לוקים בדום לב פתאומי מחוץ לבית החולים בארה"ב מדי שנה, על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן.
במחקר שפורסם בכתב העת Communications Medicine, דיוויד אויאנג, MD, עוזר פרופסור לקרדיולוגיה ורפואה ב Cedars-Sinai, יחד עם צ'וג וחוקרים אחרים אימנו אלגוריתם למידה עמוקה לחקר דפוסים באלקטרוקרדיוגרמות, הידועות גם בשם אק"ג, שהן הקלטות של הפעילות החשמלית של הלב.
המודל חקר אלקטרוקרדיוגרמות של אנשים שחוו דום לב פתאומי ואנשים שלא. המחקר כלל 1,827 אלקטרוקרדיוגרמות לפני דום לב מ -1,796 אנשים שחוו מאוחר יותר דום לב פתאומי. המחקר כלל גם 1,342 בדיקות אלקטרוקרדיוגרמות שנלקחו מ-1,325 אנשים שלא חוו דום לב פתאומי.
החוקרים מצאו כי מודל הבינה המלאכותית שפיתחה Cedars-Sinai חזה בצורה מדויקת יותר מי יחווה דום לב פתאומי מחוץ לבית החולים מאשר השיטה הקונבנציונלית יותר, הנקראת דירוג הסיכון לא.ק.ג. זוהי דרך עבור רופאים לחשב את הסיכון של אדם לדום לב פתאומי המשלב מידע מקריאות אלקטרוקרדיוגרמה.
"אות האק"ג הדיגיטלי כולו הפגין ביצועים טובים משמעותית מכמה מרכיביו", אמר צ'וך, שהוא גם ראש קתדרת פאולין והרולד פרייס לחקר אלקטרופיזיולוגיה של הלב ומנהל שותף במכון הלב שמידט. "אנו מתכננים להמשיך לחקור את שיטת הבינה המלאכותית הזו כדי ללמוד כיצד ניתן להשתמש בה בסביבה קלינית".
במחקר אחר, שפורסם בכתב העת Circulation: Arrhythmia and Electrophysiology, צ'וג יחד עם עמיתו החוקר פיוטר סלומקה, PhD, מנהל חדשנות בדימות בסידרס-סיני ומדען חוקר באגף לבינה מלאכותית ברפואה ובמכון הלב שמידט; ועמיתים אחרים אימנו מודל AI כדי להבדיל בין שני גורמים בסיסיים לדום לב פתאומי: פעילות חשמלית ללא דופק ופרפור חדרים.
פעילות חשמלית ללא דופק פירושה שהאותות החשמליים של הלב חלשים מכדי לייצר פעימות לב. לא ניתן לטפל בו באמצעות דפיברילטור ולעיתים קרובות הוא מוביל למוות. פרפור חדרים הוא סוג של פעימות לב לא סדירות שיכולות לגרום ללב להפסיק לפעום, אך שוק חשמלי מדפיברילטור יכול להפעיל את הפעימות שוב.
לאחר שמודל הבינה המלאכותית סקר דפוסים בקריאות אלקטרוקרדיוגרמה וכן מאפייני מטופלים, החוקרים הצליחו לקבוע גורמי סיכון לשני הסוגים של דום לב פתאומי.
אנשים שסבלו מפעילות חשמלית ללא דופק דום לב פתאומי, למשל, היו לרוב מבוגרים יותר, סבלו מעודף משקל, סבלו מאנמיה או חוו קוצר נשימה כתסמין אזהרה. אלה שעברו פרפור חדרים היו לרוב צעירים יותר, סבלו ממחלת עורקים כליליים או חוו כאבים בחזה כתסמין אזהרה.
"יש לנו דרכים למנוע דום לב פתאומי באמצעות טכנולוגיות כמו דפיברילטור, אבל האתגר הוא לדעת מי עשוי להפיק את התועלת הרבה ביותר מההתערבות הזו", אמר ד"ר לורי הולמסטרום, MD, PhD, מדען פוסט-דוקטורט אורח ב Cedars-Sinai והמחבר הראשון של שני המחקרים. "ממצאים אלה יכולים לסייע לקרדיולוגים לזהות אילו חולים צפויים לסבול מפעילות חשמלית ללא דופק, דום לב פתאומי או פרפור חדרים, דום לב פתאומי, ולסייע להם למנוע את התרחשותם של אירועים אלה".
מודלי הבינה המלאכותית ששימשו בשני המחקרים אומנו, נבדקו ואומתו באמצעות נתונים משני מחקרים מתמשכים על דום לב פתאומי שנוסדו והובלו על ידי צ'וך: מחקר המוות הבלתי צפוי הפתאומי באורגון ומחקר Ventura Prediction of Sudden Death in Multi-Ethnic Communities (PRESTO).
"מחקרים אלה מדגימים את הפוטנציאל של AI לזהות דפוסים בגוף שהעין האנושית ובדיקות רפואיות סטנדרטיות אינן יכולות", אמר ד"ר פול נובל, MD, הקתדרה המכובדת לרפואת ריאות ע"ש ורה ופול גרין ויו"ר המחלקה לרפואה ב Cedars-Sinai שלא היה מעורב במחקרים. "אנחנו מתקרבים ליכולת להשתמש בבינה מלאכותית כדי למנוע אירועים מסוכנים כמו דום לב פתאומי".
חוקרים מאוניברסיטת טמפרה עושים פריצת דרך בחיזוי מוות מדום לב פתאומי
יעדי אגוד הלב האמריקאי לשנת 2030
למרבה הצער, הסימפטום הראשון של מחלת לב הוא לעתים קרובות מוות לבבי פתאומי. זה יכול להתרחש גם אצל אדם צעיר ובריא כלפי חוץ, למשל, בקשר עם ספורט מאומץ.
כדי לארגן טיפול מונע, חשוב מאוד להיות מסוגל לקבוע את הסיכון למוות פתאומי. למכשירים צרכניים המודדים דופק, כגון שעונים חכמים נפוצים, יש את התנאים הטכניים המוקדמים לקביעת גורמי סיכון לבביים כאלה. עם זאת, ניתוחי מרווחי הדופק ששימשו עד כה לא היו מדויקים מספיק למטרה זו.
במחקרים קודמים, הסיכון למוות פתאומי הוערך באמצעות פרמטרים שנמדדו במהלך מבחן מאמץ, כגון כושר לב-ריאה ומבחני דופק התאוששות. כושר לב-ריאה מתייחס ליכולתו של האדם להעביר חמצן לשרירים וליכולתה של רקמת השריר להשתמש בחמצן במהלך פעילות גופנית.
החוקרים מאוניברסיטת טמפרה מצאו כי השיטה החישובית החדשה שפיתחו מספקת הערכה טובה יותר באופן משמעותי של הסיכון ארוך הטווח למוות פתאומי. ביצוע ההערכה דורש רק מרווחי פעימות לב שנמדדו במהלך דקה אחת במנוחה. הממצא מבוסס על נתוני מבחני מאמץ שנאספו על ידי פרויקט המחקר הקרדיווסקולרי הפיני (FINCAVAS) מכ-4,000 מטופלים.
חולים עם שונות חריגה בקצב הלב שזוהו בשיטה החדשה היו בעלי שכיחות גבוהה משמעותית של מוות פתאומי בהשוואה לחולים עם מאפייני דופק תקינים. בניתוח נלקחו בחשבון גם גורמי סיכון נוספים.
לשיטה פוטנציאל רב לטרום אבחון ולזיהוי חולים בסיכון גבוה. השיטה אינה תלויה במדידות אחרות וניתן לשלב אותה באופן ישיר, למשל, בשעון חכם או טבעת חכמה.
"ייתכן כי אצל אנשים רבים שהיו א-סימפטומטיים בעבר, שסבלו ממוות לבבי פתאומי או שעברו החייאה לאחר דום לב פתאומי, האירוע היה צפוי וניתן למניעה אם הופעתם של גורמי סיכון הייתה מתגלה בזמן", אומר ג'וסי הרנסיימי, פרופסור לקרדיולוגיה והמחבר הראשי של המחקר.
השיטה החדשה מבוססת על ניתוח סדרות זמן שפותחה על ידי קבוצת מחקר בפיזיקה חישובית בראשות פרופ' אסא רסאנן. הניתוח יכול לשמש כדי ללמוד את התלות ההדדית של מרווחי קצב הלב ותכונות מורכבות אחרות האופייניות למחלות לב שונות בסקאלות זמן שונות.
"הממצא המעניין ביותר של המחקר הוא זיהוי הבדלים דווקא בזמן מדידות במנוחה. המאפיינים של מרווחי קצב הלב של חולים בסיכון גבוה במנוחה דומים לאלה של לב בריא במהלך מאמץ פיזי", אומר הדוקטורנט Teemu Pukkila.
הפיתוח והמחקר של השיטה מורחב ונמשך כיום בעזרת מאגרי מידע על מחלות לב שונות. המטרה היא לזהות באופן אמין לא רק את הסיכון הכולל אלא גם את מחלות הלב הנפוצות ביותר, כגון אי ספיקת לב, אשר די מייגע לאבחן בשיטות הנוכחיות. התוצאות הראשוניות מבטיחות מאוד.
הממצאים פורסמו בכתב העת JACC: Clinical Electrophysiology.
מקור: אוניברסיטת טמפרה
יעדי ההשפעה של איגוד הלב האמריקאי לשנת 2030 וקריאה לפעולה לשיפור תוצאות דום הלב: הצהרה מדעית של איגוד הלב האמריקאי
פורסם במקור 22 בינואר 2024
עיקרי ההצהרה
כל 10 שנים, ועדת חירום לטיפול קרדיווסקולרי של איגוד הלב האמריקאי (AHA) קובעת יעדים לשיפור ההישרדות מדום לב. יעדים אלה עולים בקנה אחד עם יעדי ההשפעה הרחבים יותר בהשקעות אסטרטגיות במחקר, חינוך, טיפול קליני ותוכניות לשיפור איכות.
המטרה של האיגוד היא להכפיל את שיעור השורדים מדום לב מחוץ לבית החולים מ- 10% כיום ל-20%.
הצהרה מדעית זו מתמקדת בסדרי העדיפויות של טיפול חירום קרדיווסקולרי AHA לשנת 2030, עם התמקדות ספציפית בהחייאה לב-ריאה של עוברי אורח, דפיברילציה מוקדמת והישרדות שלמה מבחינה נוירולוגית.
הצהרה מדעית זו כוללת גם מטרות שאפתניות, כגון קביעת דום לב כמחלה הניתנת לדיווח וחובת דיווח על תוצאות סטנדרטיות ממקורות שונים; קידום הכרה וידע על דום לב; שיפור התגובה של מערכת האמבולנסים, זמינותה וגישה לאימוני החייאה במסגרות מרובות ובנקודות זמן מרובות; שיפור הזמינות, הגישה והמחיר המשתלם של דפיברילטורים; מתן דגש על דפיברילציה מוקדמת, תוכניות אשפוז והקמת צוות מומחים לתחקור וסקירה של אירועי דום לב; והרחבת האמצעים למעקב אחר תוצאות מעבר להישרדות.
היכולת לעקוב אחר נתונים ולדווח עליהם תדרוש הרחבה של מערכי נתונים קיימים, פיתוח מערכי נתונים חדשים ושילוב משופר של טכנולוגיה לאיסוף נתוני תהליכים ותוצאות, כמו גם שותפויות של AHA עם ארגונים לאומיים, מדינתיים ומקומיים.