מהו דום לב?

דום לב (בשונה מהתקף לב) מתרחש כאשר הלב מפסיק לפעום בסדירות, כתוצאה מהפרעת קצב קיצונית – באופן שמנתק את זרימת הדם למוח.

מי נמצא בסיכון לדום לב?

כולם! חשופים לדום לב.  דום לב יכול להתרחש אצל כל אחד, בכל גיל, בכל מקום, ובכל שעה ביממה, לא רק למבוגרים או חולי לב. למעשה, דום לב יכול לפגוע גם בילדים – כתוצאה מהתחשמלות, שאיפת עשן, טביעת תינוק באמבט או מומים מולדים.

מהן התוצאות מדום לב?

דום לב עלול להוביל למוות תוך דקות ספורות, אלא אם מבצעים מיידית החייאה יעילה שמחזירה את הלב לפעולה.

החייאה יעילה הינה שילוב בין עיסוי חזה שמתבצע באופן תקין, יחד עם דפיברילטור אוטומטי שנותן ללב שוק חשמלי שמאפס את ההפרעה החשמלית ומחזיר את הלב לפעילות סדירה. אם לעיסוי החזה מצטרף שימוש בדפיברילטור  – עולים סיכויי הישרדות לכ- %60!  פי עשרה !

בטיפול בדום לב גורם הזמן ממש קריטי כי כל דקה שחולפת מרגע האירוע – יורדים סיכויי ההישרדות ב- 10%!

מי אמור לזהות דום לב בבית?

זוהי נקודת חולשה בולטת של דום לב בבית בהשוואה לדום לב מחוץ לבית – במרחב הציבור (קניון, מכון כושר, מקום העבודה, בית קולנוע ועוד). לדום לב בבית נחשפים, במקרה הטוב,  רק בני בית בודדים, בשעה שאדם שלוקה בדום לב מחוץ לבית, מוקף לרוב בעשרות אנשים שמבחינים בהתמוטטות שלו.  לכן בדום לב בבית אנו זקוקים גם למזל שבן או בת הזוג או אחר מבני המשפחה יבחינו בהתמוטטות הלוקה בדום לב. לפי מחקרים שונים בעולם, שיעור הזיהוי בבית של אירוע דום לב עומד על כ-50%-60%. מקרים שכיחים בהם אין זיהוי מתרחשים כאשר הלוקה בדום לב נמצא בבית לבד, ההתמוטטות אירעה בחלל שמרוחק מבן משפחה (חדר אחר, מקלחת, שירותים ועוד) ודום לב במיטה בלילה. במקרה האחרון לא מתרחשת נפילה והתמוטטות שמאפיינת דום לב והיא קלה יותר לזיהוי דום לב בבית. יחד עם זאת לא כל דום לב בלילה הנו "מיתת נשיקה" ולא פעם ניתן להבחין כי משהו בבן או בת הזוג אינו כשורה.

כיצד נזהה דום לב בבית?

חשוב מאוד להבין כי בקרות דום לב  – הלוקה בדום לב בבית חסר הכרה והוא מתמוטט בתוך שניות ספורות. כלומר – כל המקרים שאדם בהכרה, מתלונן על כאבים, חיוור, מזיע – אלו סימפטומים של אירוע לבבי שמכונה "התקף לב" ולא דום לב. אירוע שכזה מחייב כמובן הזעקת כוחות הצלה, אך אין מדובר בדום לב ואין צורך לעשות שימוש בדפיברילטור.

מצד שני לא כל התמוטטות היא בהכרח דום לב. יש מגוון סיבות להתעלפויות לרבות נפילת סוכר, התייבשות, נפילה פתאומית בלחץ הדם ועוד. חשוב אם כן מייד לאחר זיהוי התמוטטות לאבחן אם מדובר בהתמוטטות כתוצאה מדום לב.

הזיהוי מתבצע בדרך הבאה:

1. הנפגע אינו מגיב לקול – למשל מחיאת כף חזקה וקריאה בקול רם בשם הנפגע – הדבר מאפיין מצב של חוסר הכרה
2. הנפגע אינו מגיב לצביטה בשרירי הטרפז הנמצאים לצד הצוואר – זהו שריר מאוד רגיש לצביטה ואם הנפגע התמוטט כתוצאה מעילפון שאינו דום לב – כי אז ניתן לצפות שגוף הנפגע יגיב לצביטה, אך אם אין תגובה כלשהי של הגוף זו סיבה לאובדן הכרה המתרחש בעת דום לב
3. הנפגע אינו נושם – די במבט לעבר בית החזה כדי להבחין שאינו זע וניתן גם להצמיד משקפיים או טלפון לפי הנפגע ולהבחין שאינם מתכסים באדים.

לסיכום – שלוש הפעולות הללו נועדו לאבחן כי הנפגע מחוסר הכרה (אינו מגיב לקול ולמגע) וכן אינו נושם. לתשומת לב – אין צורך לבדוק דופק ביד או במקום אחר – די לנו בזיהוי התמוטטות, חוסר הכרה ונשימה.

מהם גורמי ההטעיה הבולטים לזיהוי דום לב בבית?

זיהוי דום לב בבית כפי שתואר לעיל הינו פשוט וקל לביצוע. כמו כן ראוי להקצות לשלב זה כ-10-15 שניות ולא מעבר לכך. עם זאת כדאי להיות מודעים לכך שקיימות מספר תופעות בעת דום לב שעלולות להטעות אותנו בעת זיהוי אירוע דום לב ולהוביל למסקנה שגויה לפיה הנפגע אינו נמצא במצב דום לב. כתוצאה מכך לעכב את ביצוע עיסוי החזה והפעלת הדפיברילטור שהם קריטיים להחייאה יעילה. להלן נציין תופעות אלו:

1. נשימה אגונלית \ גאספינג של הנפגע – מדובר במה שנראה כנשימה, אך אין   מדובר בנשימה רגילה ויעילה כי אם בנשימה מוזרה, שאין בה כל יעילות נשימתית והיא מאפיינת דווקא דום לב. ראו סרטון:

1. פרכוסים – כ-4% מהאנשים הלוקים בדום לב יציגו מצב של פרכוס קצר יחסית בהתחלה. לכן חשוב מיד בסיום הפרכוס לבדוק אם האדם בהכרה ונושם.
2. ערות כלשהי – יש מקרים בהם נפגע בדום לב עדיין יגיב לכאב ואף יזוז קצת למרות שהוא בדום לב. סרטון:

היכרות של שלושת המצבים הגורמים להטעיה של זיהוי  דום לב חשובה מאוד ל"מגיבים הראשונים" (המתנדבים מהבניין ) בעת אירוע דום לב, כדי לא לעכב את ביצוע ההחייאה והשימוש בדפיברילטור.

חשוב לדעת – ביצוע החייאה באמצעות עיסוי לב ודפיברילטור במקרה של ספק, עדיף על פני הימנעות מפעולות החייאה. שכן הדפיברילטור לא יאפשר מתן שוק חשמלי אם אינו מזהה בוודאות דום לב!!!         

מהם השלבים הבאים בהחייאה לאחר זיהוי דום לב בבית?

לאחר זיהוי דום לב עלינו לפעול באופן מהיר שכן רצוי מאוד לבצע החייאה יעילה בשילוב דפיברילטור של הבניין המשותף בתוך 3-4 דקות לכל היותר.

השלבים הבאים הם:

1. הזעקת מספר מתנדבים מבין דיירי הבניין כדי שיביאו את הדפיברילטור המשותף לבניין מהלובי או מכל מקום אחר שם הוא מוצב.
2. הזעקת מד"א – 101 והשארת מוקד מד"א על הקו לצורך הנחיות ותיאומים נדרשים.
3. ביצוע עיסוי חזה יעיל
4. הפעלת הדפיברילטור האוטומטי של הבניין וציות להוראותיו (בעברית) שמשלבות לרוב בין מתן שוקים חשמליים (אחת לשתי דקות) לבין המשך ביצוע עיסוי חזה יעיל במשך כשתי דקות בין השוקים החשמליים. הערה חשובה – לא בכל מצב הדפיברילטור המשותף לבניין יבצע שוק חשמלי. יתכן שהדפיברילטור יורה על עיסוי חזה בלבד ולא יבצע שוקים חשמליים, כל זאת על בסיס בדיקות מצב הלב שהדפיברילטור המשותף לבניין מבצע.

מי יביא ויפעיל את  הדפיברילטור בבית לטיפול בדום לב?

זוהי נקודת התורפה השנייה של דום לב בבית, בהשוואה לדום לב מחוץ לבית במרחב הציבורי (נקודת התורפה הראשונה הינה הקושי בזיהוי אדם שלקה בדום לב בסביבה ביתית מעוטת אנשים נוספים).  כאשר מדובר בדום לב מחוץ לבית סביר כי הנפגע יהיה מוקף בעשרות אנשים, אם זה בקניון, במקום העבודה, בחדר כושר, באולם קולנוע וכו. מאוד סביר שמי מעשרות האנשים הסובבים את הנפגע יוכל לבצע החייאה יעילה, לבקש מאחרים להביא את הדפיברילטור המשותף ולאחר הגעת המכשיר – להפעילו. אך כאשר מדובר בבני הבית, ולרוב בן או בת זוג בלבד, הרי הם נמצאים בלחץ רב ובסערת רגשות כשהאירוע מתרחש, ומתקשים לתפקד באופן יעיל להצלה.

לכן המלצתנו  להחייאה בדירת מגורים הנמצאת בבניין משותף, משלבת סיוע של דיירים, שכנים בהבאת מכשיר ההחייאה המשותף בבניין והפעלתו, כל זאת בתוך דקות ספורות  – עוד לפני הגעת האמבולנס.

מדוע חשוב לבצע עיסוי חזה יעיל בעת דום לב בבניין משותף?

כדי לשרוד דום לב בבניין משותף, חשוב עד מאוד לבצע החייאה נכונה באמצעות עיסוי חזה, עד הגעת הדפיברילטור לדירת הנפגע וכן בין כל אחד מהשוקים החשמליים באמצעות הדפיברילטור, שאמורים להתבצע כל שתי דקות. להלן נציג הדגשים בביצוע עיסוי חזה יעיל, כולל סרטון המדגים את עיסוי החזה הנדרש.

מהם ההדגשים בביצוע עיסוי חזה יעיל באירוע דום לב בבניין משותף?

עיסוי חזה הינו מרכיב קריטי בהחייאה מוצלחת באירוע של דום לב בבניין משותף ובכלל. עיסוי יעיל יכול להזרים למוח של הנפגע כ- 20% מתפוקת לב רגילה ודי בכך לדקות הראשונות שלאחר דום הלב.

1. זיהוי דום לב ועיסוי חזה מיידי – להתחיל העיסוי מייד לאחר זיהוי דום הלב ולהמעיט בהפסקות (לא מעבר ל-20% מהזמן הכולל) כי עיסוי החזה מתחיל להיות אפקטיבי ונבנה הלחץ הנדרש רק לאחר 10-15 לחיצות.
2. ביצוע עיסוי חזה על גבי משטח – לבצע עיסוי החזה בעת דום לב על משטח קשיח ולא על מיטה.
3. טכניקת עיסוי החזה – כף יד על כף יד, מרפקים ישרים, ולא להישען על הנפגע כדי לאפשר שחרור מלא של בית החזה אחרי כל לחיצה.
4. עומק לחיצה בעיסוי החזה – בעת דום לב עומק לחיצה בעיסוי הלב יהיה 5-6 ס"מ במרכז בית החזה בקו הפטמות.
5. קצב עיסוי החזה – בעת דום לב קצב עיסוי החזה יהיה מהיר – כ-120 לחיצות בדקה.
6. לשריין מספר אנשים לעיסוי חזה – פעולת עיסוי חזה נכון באירוע דום לב, הינה פעילות פיזית קשה וככל שחולף הזמן יעילות עיסוי החזה בעת דום לב פוחתת. בדקה השלישית של עיסוי חזה רציף באירוע דום לב – יעילות העיסוי יורדת אל מתחת ל-40% (דקה ראשונה יעילות 93% ושנייה 67%). לכן חשוב מאוד להתחלף עם בוגר אחר ככל שנמצא עמכם בדירה אחרי 2 דקות עיסוי.

דום לב בבית למי שגר לבד

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – שיעור משקי הבית בהם גר אדם אחד בישראל עלה מ-11% ל-17% ב-40 השנה האחרונות. השיעור אמנם עלה מאוד, אך עדיין בישראל שיעור זה נמוך לעומת מדינות מערביות כמו שוודיה (42%), גרמניה (39%), הולנד (35%) וארה"ב וקנדה (26%).

כ- 47% מהגרים לבד, הינם מעל גיל 65 והנשים מהוות כ-64% מסך כל הגרים לבד בישראל.

כשני שליש מאירועי דום הלב מחוץ לבית החולים מתרחשים בבית. נתון זה לא אמור להפתיע אותנו שכן בממוצע אנו נמצאים כשני שליש מהזמן בביתנו (הנתון לוקח בחשבון גם סופי שבוע).

דום לב בבית מורכב לאין ערוך מדום לב מחוץ לבית בשל העובדה שברוב אירוע דום הלב מחוץ לבית הנפגע מוקף בעשרות אנשים (חבריו לעבודה, המתעמלים במכון כושר, הקונים בקניון וכו) דבר שמאוד מקל על זיהוי עצם האירוע של דום הלב, הסיכוי שיימצא מישהו (או מישהי…) קר רוח ולעיתים עם ניסיון רפואי כלשהו (נניח חובש בצבא) שיבצע החייאה יעילה וכן במידה שיהיה מכשיר החייאה באזור יימצא מי שיביאו למבצע ההחייאה.

אולם הבעיה הקשה ביותר בקרות דום לב בבית, מתייחסת לאנשים שגרים בגפם ולעיתים למי שגר עם אחרים, אך בקרות האירוע הוא נמצא לבד בבית.

הבעיה נובעת מכך שבן אדם שלקה בדום לב, הוא חסר הכרה ואינו יכול לבצע החייאה על עצמו. לכן השאלה הגורלית היא האם דום הלב הגיע באופן פתאומי או שקדמו לו סימנים מקדימים.

כ-75% מאירועי דום הלב שמקורם בלב עצמו (ולא מהתחשמלות, טביעה, תרופות ועוד) הם תולדה של חסימת עורקים – "טרשת עורקים" שיוצרת אוטם שריר הלב, אשר בעקבותיו עלולה להתפתח הפרעה חשמלית קשה שגורמת לדום הלב.

יוצא איפוא שבחלק לא קטן מאירועי דום הלב, הנפגע מרגיש סימנים מוקדמים שמאפיינים אירוע לבבי (אוטם שריר הלב המכונה גם "התקף לה". סימנים אלו כוללים: הרגשה מאוד מעיקה בחזה, חולשה קיצונית, קוצר נשימה ולעיתים גם מורגשות דפיקות לב חזקות שאינן רגילות

סימנים אלו אופייניים לאירוע לבבי מסוג "התקף לב" אך בתוך שניות עד דקות מצב הנפגע עלול להחמיר ולהגיע כדי דום לב בבית.

לכן על המרגיש בסימנים מקדימים אלו לפעול ללא דיחוי להזעקת מד"א, שכנים, מוקדי חרום נוספים, אם יש, ובני משפחה. במקביל עליו לפתוח את נעילת הדלת הראשית בדירתו כדי שלא לעכב את המוזעקים בצורך לפרוץ את הדלת. פעולות אלו יכולות לסייע לנפגע להיות מוקף באחרים ולקדם פני דום לב – אם זה יגיע בעקבות האירוע הלבבי שחווה.

אלו הם פני הדברים כיום, אך כדאי לעקוב אחר התפתחויות טכנולוגיות שמתרחשות ממש בימים אלו, בתחום השעונים החכמים. ההתפתחות בתחום זה מרשימה וכבר יש שעונים חכמים שמסוגלים לאבחן הפרעות בקצב הלב. ככל שיפותח שעון חכם ואמין שמסוגל לזהות דום לב על צורותיו השונות – פרפור חדרים או דום לב ללא אותות חשמליים בלב – כך ניתן יהיה ככל הנראה לשדר לגורמים חיצוניים את מצב החרום שנוצר ואלו יוכלו לפעול. בין גורמים חיצוניים אלו ניתן למנות את מד"א, מוקדי חרום אחרים ולא חשוב םחות – שכנים בבניין המגורים שהתנדבו לתפקד כ"מגיבים ראשונים" ובכך להעניק סיוע חרום לנפגע. ואם אנו כבר מעניקים סיוע חרום בעת דום לב לאלו שחיים לבד בביתם  – כדאי שהשעון החכם גם יוכל לפתוח אוטומטית את מנעול הדירה. בטכנולוגיית האינטרנט של הדברים – זה איננו מדע בדיוני ופתוח שכזה ייתן מענה הרבה יותר אפקטיבי לרבים שחיים בבית לבדם.

לבבי ממליצה לתרגל את המענה הכוללני לדום לב בבניין ולא להסתפק ברכישת הציוד, וזאת על פי הפרוטוקול שלהלן:

פרוטוקול בדיקת מענה לבבי לדום לב בבניין מגורים משותף

מטרות הבדיקה:

1. לוודא יכולת זיהוי אירוע דום לב בבניין בקרב הדיירים
2. לוודא הכנת תשתית תקשורת חכמה להזעקת מתנדבים בעת דום לב בבניין
3. לוודא כי משפחת הנפגע מצליחה להזעיק את המתנדבים באמצעות התקשורת החכמה ולאחר מכן יודעים כי עליהם לטלפן למדא
4. לוודא כי משפחת הנפגע מבינה כי לאחר הזעקת המתנדבים ומדא עליה לבצע עיסוי חזה (עד הגעת המתנדבים) ויודעת כיצד לבצע העיסוי
5. לוודא כי המתנדבים מודעים למיקום ארונית האחסון של הדפיברילטור בבניין
6. לבדוק ולוודא כי פרק הזמן שלוקח למתנדב או מתנדבים בעת דום לב בבניין לרדת ללובי, לפתוח הארונית, להוציא את הדפיברילטור של הבניין ולהביאו לנפגע אינו עולה על 3 דקות
7. לוודא כי המפתח מצוי בתא בארונית וכי למתנדבים יש מפתח רזרבי לארונית הדפיברילטור בבניין
8. לוודא כי הדפיברילטור תקין ומהבהב בירוק
9. לוודא כי המתנדבים יודעים להפעיל את הדפיברילטור בבניין, לבצע עיסוי חזה ולשלב ביניהם כנדרש
10. לוודא כי המתנדבים יודעים מתי ניתן להפסיק ההחייאה בעת דום לב בבניין
11. לוודא כי וועד הבית מודע לכך שאחרי אירוע דום לב בבניין – יש להזמין אלקטרודות חדשות ולהשמיש מחדש את הדפיברילטור בבניין

שלב א – הבדיקה המקדמית של הארונית, המכשיר והמפתח

1. לוודא כי הארונית של הדפיברילטור בבניין הותקנה כנדרש
2. לוודא תקינות הדפיברילטור בבניין
3. לוודא הימצאות המפתח בתא הנסתר בארונית של הדפיברילטור בבניין

שלב ב – הבדיקה המקדמית שתערך בקרב 3 משפחות מקומות שונות (לפי החלטת הוועד)

1. לוודא כי המשפחה יצרה את תשתית התקשורת החכמה המאפשרת הזעקת מתנדבים להביא את הדפיברילטור בבניין בקרות דום לב בבניין

שלב ג – הבדיקה המקדמית שתערך בקרב המתנדבים 

1. לוודא כי הם מודעים לכך ששולבו במסגרת התקשורת החכמה להזעקתם בעת דום לב בבניין להבאת הדפיברילטור בבניי ולסייע בביצוע ההחייאה בעת דום לב בבניין
2. לוודא האם המתנדבים יודעים מתי ניתן להפסיק החייאה בקרות דום לב בבניין

שלב ד – התרגיל עצמו

שלושה תרגולים – אחד בכל משפחה:

1. הכרזה על דום לב בבניין בכל משפחה נבחרת
2. בדיקת תהליך הזיהוי ומשך הזיהוי בקרות דום לב בבניין
3. בדיקת הזעקת המתנדבים בקבוצת החרום:
   1. האם הוזעקו באמצעות התקשורת החכמה
   2. כמה מהמתנדבים הוזעקו באמצעות התקשורת החכמה בעת דום לב בבניין ובכמה זמן
   3. האם הקריאה לעזרה בעת דום לב בבניין הייתה ברורה
   4. כמה זמן לקח למתנדב/ מתנדבים שהוזעקו להגיע לנפגע עם הדפיברילטור בבניין
4. בדיקה מול משפחת הנפגע בדום לב בבניין האם יודעים להזעיק מדא אחרי הזעקת המתנדבים
5. בדיקה יבשה מול המתנדב/ מתנדבים האם יודעים לבצע עיסוי חזה + הפעלת הדפיברילטור בבניין בעת דום לב בבניין.
6. בדיקה יבשה מול משפחת הנפגע האם יודעים לבצע עיסוי חזה (עד הגעת המתנדבים) בקרות דום לב בבניין

לוגיסטיקה לתרגיל:

לוודא הימצאות המתנדבים בבניין, ולשלב סטופר למדידת זמנים.

מוות צלול: נפגעי דום לב זוכרים חוויות מוות במהלך ההחייאה

אחד מכל חמישה אנשים ששרדו החייאה  (CPR) לאחר דום לב עשוי לתאר חוויות מוות ברורות שהתרחשו בזמן שהם היו לכאורה מחוסרי הכרה ועל סף מוות, כך עולה ממחקר חדש.

בהובלת חוקרים מבית הספר לרפואה של NYU Grossman ובמקומות אחרים, המחקר כלל 567 גברים ונשים שליבם הפסיק לפעום בזמן אשפוז וקיבלו החייאה בין מאי 2017 למרץ 2020 בארצות הברית ובבריטניה. 

ניצולים דיווחו על חוויות צלילות ייחודיות, כולל תפיסה של נפרדות מהגוף, התבוננות באירועים ללא כאב או מצוקה, והערכה משמעותית של החיים, כולל של מעשיהם, כוונותיהם ומחשבותיהם כלפי אחרים. החוקרים מצאו כי חוויות המוות הללו שונות מהזיות, אשליות, חלומות או תודעה הנגרמת על ידי החייאה.

העבודה כללה גם בדיקות לפעילות מוחית נסתרת.  ממצא מרכזי היה גילוי עליות בפעילות המוחית, כולל מה שנקרא גלי גמא, דלתא, תטא, אלפא ובטא – עד שעה לאחר החיייאה חלק מגלי המוח הללו מתרחשים בדרך כלל כאשר אנשים מודעים ומבצעים פונקציות נפשיות גבוהות יותר, כולל חשיבה, אחזור זיכרון ותפיסה מודעת.

"החוויות הנזכרות הללו ושינויים בגלי המוח עשויים להיות הסימנים הראשונים של מה שנקרא חווית כמעט-מוות, ולכדנו אותם בפעם הראשונה במחקר גדול", אומר סם פרניה, MD, PhD, חוקר המחקר הראשי ורופא טיפול נמרץ, שהוא גם פרופסור חבר במחלקה לרפואה ב-NYU Langone Health,  כמו גם מנהל הארגון לטיפול נמרץ וחקר החייאה." התוצאות שלנו מציעות ראיות לכך שבעודם על סף מוות ובתרדמת, אנשים עוברים חוויה מודעת פנימית ייחודית, כולל מודעות ללא מצוקה".

זיהוי סימנים חשמליים שניתנים למדידה של פעילות מוחית צלולה ומוגברת, יחד עם סיפורים דומים על חוויות מוות שנזכרו, מצביעים על כך שתחושת העצמי והתודעה האנושית, בדומה לתפקודי גוף ביולוגיים אחרים, עשויה שלא להפסיק לחלוטין בסביבות מוות, מוסיף פרניה.

"חוויות צלילות אלו אינן יכולות להיחשב כטריק של מוח מופרע או גוסס, אלא חוויה אנושית ייחודית שמתגלה על סף מוות", אומר פרניה "כשהמוח נכבה, משתחררות רבות ממערכות הבלימה הטבעיות שלו – המכונה מניעת עכבות. זה מספק גישה למעמקי התודעה של האדם, כולל זיכרונות מאוחסנים, מחשבות מילדות מוקדמת ועד מוות והיבטים אחרים של המציאות. אמנם אף אחד לא יודע את המטרה האבולוציונית של התופעה הזו, אך היא חושפת בבירור שאלות מסקרנות לגבי התודעה האנושית, אפילו במוות", אומר פרניה. 

מחברי המחקר מסכמים כי למרות שמחקרים עד כה לא הצליחו להוכיח באופן מוחלט את המציאות או המשמעות של חוויות המטופלים וטענותיהם על מודעות ביחס למוות, אי אפשר היה להתנער גם מהם. לדבריהם, החוויה הזכורה סביב המוות ראויה כעת לחקירה אמפירית אמיתית נוספת ללא דעות קדומות.

החוקרים הציגו את ממצאי המחקר שלהם בסימפוזיון מדעי החייאה שהוא חלק מהמפגשים המדעיים של איגוד הלב האמריקני לשנת 2022 המתקיים בשיקגו ב-6 בנובמבר.

כ-25 בתי חולים בארה"ב ובבריטניה השתתפו במחקר, שנקרא AWARE II. רק חולים מאושפזים נרשמו לסטנדרטיזציה של שיטות ההחייאה וההחייאה בשימוש לאחר דום לב, כמו גם את ההקלטות שנעשו של פעילות המוח. עדויות נוספות של 126 ניצולים בקהילה של דום לב עם זיכרונות שדווחו על עצמם נבחנו גם במחקר זה כדי לספק הבנה טובה יותר של הנושאים הקשורים לחוויית המוות הנזכרת. 

פרניה אומר שדרוש מחקר נוסף כדי להגדיר בצורה מדויקת יותר סמנים ביולוגיים של מה שנחשב לתודעה קלינית, חוויית המוות הנזכרת של האדם, וכדי לעקוב אחר ההשפעות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח של החייאה לאחר דום לב.

מקור: NYU Langone פורסם ב-11/06/2022

שבעה מיתוסים נפוצים – מהווים מחסומים להבנה ולפעולה נכונה

 ההישרדות מדום לב תלויה במידה רבה בפעולה מיידית של אנשים בקרבת מקום שמזהים את מצב החירום מסכן החיים ומחליטים לעזור.

לכן זהו האתגר המרכזי בעת דום לב במיוחד בבית, שמתאפיין במיעוט משתתפים באירוע  – לרוב שני בני זוג (להבדיל מעשרות משתתפים במרחב הציבורי)

ביצוע החייאה בזמן, על ידי משתתף בקרבת מקום באמצעות עיסוי חזה בלבד ללא דפיברילטור עשוי להגדיל שיעור ההישרדות מכ-6%-10% לכדי 30%.

אך ביצוע החייאה על ידי משתתף בקרבת מקום שיש לו גישה לדפיברילטור ונעשה בו שימוש – עשוי להגדיל שיעור ההישרדות לכדי 50%-60%  !!!

אך למרבה הצער קיימים מספר מיתוסים שמרחיקים את הציבור מללמוד החייאה בסיסית ולכן כדאי להפריכם:

מיתוס מס' 1:  "דום לב נדיר" עובדה: בישראל מתרחשים מידי יום כ-30 אירועי דום לב. אילו חלילה היו נהרגים בישראל מידי יום 30 נוסעי אוטובוס – ספק אם היינו סבורים כי מדובר באירוע נדיר……

מיתוס מס' 2:  "דום לב זהה להתקף לב" עובדה: כשאנשים סובלים מהתקפי לב, הם ערים, הלב שלהם פועם בסדירות  ויש בידם לרוב די זמן כדי להתפנות לטיפול בבית חולים. לעומת זאת בעת דום לב הנפגע מאבד ההכרה, פעילות הלב משובשת לחלוטין וללא החייאה יעילה בתוך 3-4 דקות, צפוי לנפגע מוות.  

מיתוס מס' 3:  "דום לב קורה רק לקשישים"  עובדה:  דום לב קורה לאנשים מכל הגילאים

מיתוס מס' 4:  "דום לב קורה רק לאנשים עם היסטוריה של בעיות לב" עובדה:  דום לב הוא לעתים קרובות האינדיקציה הראשונה לבעיית לב. 

מיתוס מס' 5: "עדיף לחכות עד שתגיע עזרה מקצועית" עובדה: הישרדות הנפגע נקבעת לרוב ת לפני הגעת כוחות ההצלה.

מיתוס מס' 6: "רק צוות מיומן רשאי להשתמש בדפיברילטור" עובדה: דפיברילטור הוא מכשיר מציל חיים עם הנחיות ויזואליות וקוליות, והוא מיועד לשימוש על ידי כל אחד ללא רקע רפואי.  

מיתוס מס' 7: "דפיברילטור יכול לפגוע באנשים על ידי שוק חשמלי בלתי מוצדק" עובדה: הדפיברילטור הינו מכשיר  בטוח ויעיל ולא יאפשר שוק חשמלי אלא אם הדבר נדרש לצורך החזרת דופק תקין.

בהתבסס על מאמר של "הקרן לדום לב" בארה"ב

בינה מלאכותית יכולה לסייע לאיתור מוקדם של דום לב בבית מלאכותית מסייעת לנבא דום לב פורסם בתאריך 27/02/2024

שני מחקרים חדשים של חוקרי המרכז הרפואי Cedars-Sinai בלוס אנג'לס תומכים בשימוש בבינה מלאכותית (AI) כדי לחזות דום לב פתאומי – מצב חירום בריאותי שב-90% מהמקרים מוביל למוות בתוך דקות.

"דום לב פתאומי הוא מצב קטלני, ולמניעה תהיה ההשפעה הגדולה ביותר, אבל אנחנו צריכים למצוא כלים קליניים חדשים כדי לאפשר את זה", אמר ד"ר סומט צ'וך, מנהל המחלקה לבינה מלאכותית ברפואה ב Cedars-Sinai והמחבר הבכיר של שני המחקרים. "שימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי לשפר את החיזוי של דום לב פתאומי יכול לעזור לרופאים לזהות אילו חולים עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לחוות את המצב ההרסני הזה".

יותר מ -350,000 אנשים לוקים בדום לב פתאומי מחוץ לבית החולים בארה"ב מדי שנה, על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן.

במחקר שפורסם בכתב העת Communications Medicine, דיוויד אויאנג, MD, עוזר פרופסור לקרדיולוגיה ורפואה ב Cedars-Sinai, יחד עם צ'וג וחוקרים אחרים אימנו אלגוריתם למידה עמוקה לחקר דפוסים באלקטרוקרדיוגרמות, הידועות גם בשם אק"ג, שהן הקלטות של הפעילות החשמלית של הלב.

המודל חקר אלקטרוקרדיוגרמות של אנשים שחוו דום לב פתאומי ואנשים שלא. המחקר כלל 1,827 אלקטרוקרדיוגרמות לפני דום לב מ -1,796 אנשים שחוו מאוחר יותר דום לב פתאומי. המחקר כלל גם 1,342 בדיקות אלקטרוקרדיוגרמות שנלקחו מ-1,325 אנשים שלא חוו דום לב פתאומי.

החוקרים מצאו כי מודל הבינה המלאכותית שפיתחה Cedars-Sinai חזה בצורה מדויקת יותר מי יחווה דום לב פתאומי מחוץ לבית החולים מאשר השיטה הקונבנציונלית יותר, הנקראת דירוג הסיכון לא.ק.ג. זוהי דרך עבור רופאים לחשב את הסיכון של אדם לדום לב פתאומי המשלב מידע מקריאות אלקטרוקרדיוגרמה.

"אות האק"ג הדיגיטלי כולו הפגין ביצועים טובים משמעותית מכמה מרכיביו", אמר צ'וך, שהוא גם ראש קתדרת פאולין והרולד פרייס לחקר אלקטרופיזיולוגיה של הלב ומנהל שותף במכון הלב שמידט. "אנו מתכננים להמשיך לחקור את שיטת הבינה המלאכותית הזו כדי ללמוד כיצד ניתן להשתמש בה בסביבה קלינית".

במחקר אחר, שפורסם בכתב העת Circulation: Arrhythmia and Electrophysiology, צ'וג יחד עם עמיתו החוקר פיוטר סלומקה, PhD, מנהל חדשנות בדימות בסידרס-סיני ומדען חוקר באגף לבינה מלאכותית ברפואה ובמכון הלב שמידט; ועמיתים אחרים אימנו מודל AI כדי להבדיל בין שני גורמים בסיסיים לדום לב פתאומי: פעילות חשמלית ללא דופק ופרפור חדרים.

פעילות חשמלית ללא דופק פירושה שהאותות החשמליים של הלב חלשים מכדי לייצר פעימות לב. לא ניתן לטפל בו באמצעות דפיברילטור ולעיתים קרובות הוא מוביל למוות. פרפור חדרים הוא סוג של פעימות לב לא סדירות שיכולות לגרום ללב להפסיק לפעום, אך שוק חשמלי מדפיברילטור יכול להפעיל את הפעימות שוב.

לאחר שמודל הבינה המלאכותית סקר דפוסים בקריאות אלקטרוקרדיוגרמה וכן מאפייני מטופלים, החוקרים הצליחו לקבוע גורמי סיכון לשני הסוגים של דום לב פתאומי.

אנשים שסבלו מפעילות חשמלית ללא דופק דום לב פתאומי, למשל, היו לרוב מבוגרים יותר, סבלו מעודף משקל, סבלו מאנמיה או חוו קוצר נשימה כתסמין אזהרה. אלה שעברו פרפור חדרים היו לרוב צעירים יותר, סבלו ממחלת עורקים כליליים או חוו כאבים בחזה כתסמין אזהרה.

"יש לנו דרכים למנוע דום לב פתאומי באמצעות טכנולוגיות כמו דפיברילטור, אבל האתגר הוא לדעת מי עשוי להפיק את התועלת הרבה ביותר מההתערבות הזו", אמר ד"ר לורי הולמסטרום, MD, PhD, מדען פוסט-דוקטורט אורח ב Cedars-Sinai והמחבר הראשון של שני המחקרים. "ממצאים אלה יכולים לסייע לקרדיולוגים לזהות אילו חולים צפויים לסבול מפעילות חשמלית ללא דופק, דום לב פתאומי או פרפור חדרים, דום לב פתאומי, ולסייע להם למנוע את התרחשותם של אירועים אלה".

מודלי הבינה המלאכותית ששימשו בשני המחקרים אומנו, נבדקו ואומתו באמצעות נתונים משני מחקרים מתמשכים על דום לב פתאומי שנוסדו והובלו על ידי צ'וך: מחקר המוות הבלתי צפוי הפתאומי באורגון ומחקר Ventura Prediction of Sudden Death in Multi-Ethnic Communities (PRESTO).

"מחקרים אלה מדגימים את הפוטנציאל של AI לזהות דפוסים בגוף שהעין האנושית ובדיקות רפואיות סטנדרטיות אינן יכולות", אמר ד"ר פול נובל, MD, הקתדרה המכובדת לרפואת ריאות ע"ש ורה ופול גרין ויו"ר המחלקה לרפואה ב  Cedars-Sinai שלא היה מעורב במחקרים. "אנחנו מתקרבים ליכולת להשתמש בבינה מלאכותית כדי למנוע אירועים מסוכנים כמו דום לב פתאומי".

בהתבסס על מאמר של "הקרן לדום לב" בארה"ב

ראש הטופס

"לבבי" הינו מיזם חברתי המתמחה בהצלת חיים באירוע דום לב בבית – אירוע המחייב גישה שונה מזו שבאירוע מחוץ לבית. "לבבי" הינו מיזם  עצמאי שחקר לעומק את הנושא בסיוע מומחים, וגיבש המלצה מיטבית  "התפורה" לוועדי בתים משותפים  ולדיירים.